משרתים בצה”ל? מדענים מצאו את הכלי האידאלי לשיפור חוויית השירות
משרתים בצה"ל? מדענים מצאו את הכלי האידאלי לשיפור חוויית השירות
חשבתם פעם כמה החיים של אדם צעיר בישראל שונים מאלו של רוב בני גילו ברחבי העולם? בזמן שצעירים אמריקנים לומדים בקולג’ וחוגגים במסיבות פרועות, בני גילם הישראליים עומדים במחסומים בחום או בקור קיצוני, מבצעים מעצרים בלב השטחים ואף משתתפים במלחמות או במבצעים שמותירים בהם לא מעט צלקות פיזיות ונפשיות.
חיילי גבעתי במסע
וגם מי שלא משרת בקרבי צריך להתמודד עם הקפצות לא צפויות, עם ריצות חוזרות לממ”ד במטחי טילים ועם לחץ אינטנסיבי שכרוך גם בשירות של רבים מתומכי הלחימה ועובדי המטה. האינטנסיביות והמורכבות של השירות הצבאי בישראל מגבירות גם את השכיחות של בעיות כמו לחץ, חרדה כרונית והפרעות שינה. למרבה הצער, גם בעיות נפשיות חמורות יותר כמו פוסט טראומה ודיכאון קליני נפוצות יותר אצל חיילים משוחררים, בייחוד הקרביים שבהם.
פוסט טראומה, חשוב להבין, נפוצה לא רק אצל משוחררי צה”ל. היא נחשבת בעיה חמורה ושכיחה גם בקרב חיילים אמריקנים ולכן היא נחקרה רבות בארצות הברית. אחד המחקרים, שפורסם ב-2014 בכתב העת Traumatic Stress מצא כי תרגילי נשימות כמו מדיטציה ומיינדפולנס יכולים לשמש ככלים יעילים לטיפול בהפרעה הקשה.
שורה של מחקרים אחרים מהשנים האחרונות גם מצאו כי תרגול מדיטציה ומיינדפולנס עשוי להפחית לחץ כרוני, חרדה, דיכאון ובעיות שינה – שכל כך מזוהים עם תקופת הצבא ועם השנים שאחריה.
האימון החדש והמבוקש של יחידות העילית
חייל קומנדו מתרגל מיינדפולנס
מיינדפולנס, כך מבינים בשנים האחרונות, זו שיטה שיכולה לא רק להילחם בבעיות נפשיות קיימות, אלא אפילו לשפר את תפקוד המוח כדי להכשיר חיילים טובים ומיומנים יותר.
לדוגמה, מחקר שפורסם השנה ב-Progress in Brain Research עקב אחר חיילים אמריקנים ביחידות עילית שתרגלו מיינדפולנס באופן קבוע. התרגול כלל נשימה מודעת וטכניקות התמקדות. המחקרהראה כי חיילים אלו הצליחו להיות מרוכזים וממוקדים יותר, גם בתנאים כאוטיים במיוחד, וחוו עלייה בזיכרון העבודה במוח, מנגנון שנחשב חיוני ביותר לתפקוד השוטף. החיילים שהשתתפו במחקר אף דיווחו כי עשו פחות טעויות קוגניטיביות מחבריהם לשירות שלא תרגלו מיינדפולנס.
המחקר הראה כי חיילים אשר תרגלו מיינדפולנס, הצליחו להיות מרוכזים וממוקדים יותר, גם בתנאים כאוטיים במיוחד
במחקר אחר, מדענים עקבו במשך שלוש שנים אחר חיילים בריטיים שתרגלו מיינדפולנס. ד”ר אליסון קרטר, אחת ממובילות המחקר, הסבירה כי “מוכנות לתרחישים מורכבים ולמצבים של חוסר ודאות דורשת גמישות מחשבתית, עמידות ולמידה מתמדת. כל היכולות האלו משתפרות באמצעות תרגול מיינדפולנס”.
למעשה, ההכרה ביעילות השיטה התרחבה כל כך בשנים האחרונות, עד שיותר ויותר צבאות ברחבי העולם כבר מכניסים את התרגול לשגרת האימונים הקבועה של החיילים. הצי המלכותי הבריטי כבר הפך את זה לתרגול חובה לקצינים ולמפקדים הבכירים, הצבא הניו-זילנדי הטמיע את המיינדפולס בקרב כלל המשרתים וגם בהולנד שוקלים ברצינות לעשות זאת בעצמם. עכשיו רק נותר להמתין שקודקודי צה”ל יזהו גם הם את הפוטנציאל.
יותר ויותר צבאות ברחבי העולם כבר מכניסים את התרגול לשגרת האימונים הקבועה של החיילים
אז נכון, אתם לא יכולים להתחמק מהשירות הצבאי או להימנע מההשפעות השליליות שעלולות להיות לו עליכם. אבל אתם כן יכולים להתמקד במתנות הרבות שהשירות בכל זאת מעניק לכם – פיתוח כישורים ייחודיים, חיזוק המסוגלות, העצמת העצמאות ועוד. בנוסף, המחקרים כאמור מוכיחים שתוכלו להימנע מהנזקים שעלולים להיגרם לכם בעקבות השירות וכן לשפר את התפקוד שלכם במהלכו ואחריו באמצעות תרגול עצמאי של מיינדפולנס, תוך הנחייה ממוקדת שתעזור לא רק בדרככם הצבאית – אלא כמעט בכל תחומי החיים.
רגע רגע רגע mindfulness Share on facebook Facebook Share on twitter Twitter Share on whatsapp WhatsApp Share on email Email Share on pinterest Pinterest Share on facebook Share on twitter Share on whatsapp Share on email Share on pinterest מאמרים נוספים
כן, בפועל החיים הסטודנטיאליים שונים בתכלית מאלו שמוצגים בסרטים – והם גם מביאים איתם לא מעט לחצים, חרדות, מלחמות פנימיות בין הרצון לבלות לצורך ללמוד – וכמובן גם לא מעט תסכול ומירמור.
אז אנחנו יכולים להשלים עם הרגשות השליליים האלו ולהגיד לעצמו שזה “חלק מהחבילה הסטודנטיאלית”, או שאנחנו יכולים לסגל לעצמנו הרגלים שיעזרו להתגבר עליהם ובאמת להפוך את תקופת הלימודים לשנים היפות בחיינו.
נראה מופרך? האמת היא שסטודנטים רבים ברחבי העולם כבר מצליחים לעשות את זה באמצעות תרגול מיינדפולנס – טכניקה שנועדה לשפר את המודעות למה שמתחולל בתוכנו כדרך להעצים את תפקוד המוח ולהביא לאיזון במצב הנפשי.
בחודשים האחרונים נדמה שכולנו נזרקנו בניגוד לרצוננו לתוך סרט מוזר שלא ברור איך הוא יסתיים. החיים שלנו השתנו ומשתנים שוב ושוב לבלי היכר ואף אחד לא יודע האם הם אי פעם יחזרו להיות כפי שהיו בעידן שלפני הקורונה. הנגיף שמשתק את העולם מייצר לא רק סכנה בריאותית. בשביל רבים, המצב הזה מזמן גם דאגות כלכליות משמעותיות ביותר ואובדן של תחושת השליטה על החיים שלנו.
אנחנו נוטים לחשוב שהרצף הגנטי שלנו הוא דבר קבוע שאי אפשר לשנות. אם תשאלו את המומחים בתחום הם יגידו שזה נכון – אבל לא בדיוק. ה-דנ”א הוא רצף סלילי שמועבר אלינו בתורשה ומשמש כ”תוכנית עבודה” שעל פיה מיוצר כל תא בגופנו. בעוד שלא ניתן “לערוך” את ה-דנ”א, מחקרים רבים מהשנים האחרונות מראים שיש המון דברים שמשפיעים על האופן שבו הגנים שבו באים לידי ביטוי בפועל ומשפיעים על הגוף, המוח ואפילו הנפש.