בחודשים האחרונים נדמה שכולנו נזרקנו בניגוד לרצוננו לתוך סרט מוזר שלא ברור איך הוא יסתיים. החיים שלנו השתנו ומשתנים שוב ושוב לבלי היכר ואף אחד לא יודע האם הם אי פעם יחזרו להיות כפי שהיו בעידן שלפני הקורונה. הנגיף שמשתק את העולם מייצר לא רק סכנה בריאותית. בשביל רבים, המצב הזה מזמן גם דאגות כלכליות משמעותיות ביותר ואובדן של תחושת השליטה על החיים שלנו.

במציאות הזאת, כולנו מתחילים גם להתרגל לחוקים חדשים שנועדו לשמור עלינו – לשטוף ידיים בתדירות גבוהה יותר, לצאת מהבית רק עם מסכות והדבר שאולי קשה לנו מכל – להימנע ממגע עם אנשים שאנחנו אוהבים. עם כל החוקים החדשים וההנחיות הדרקוניות, נראה שרבים מתעלמים מאחד הכלים המרכזיים שיעזרו לעבור בשלום את התקופה הזאת – הדאגה למוח שלנו, שעסוק יותר מדי בלדאוג.

הנטייה הטבעית של בני אדם, בייחוד בתקופות כאלו, היא לנדוד לפחדים מהבאות או להתרפק על זיכרונות מתקופות פשוטות יותר. למעשה, המוח של רובנו רגיל כל כך להתעסק בעבר ובעתיד – הרבה יותר מבמה שקורה לו כאן ועכשיו. ואם תשאלו חוקרי מוח ופסיכולוגים – זו בדיוק הסיבה שחרדה, לחץ נפשי ודיכאון הפכו לאיומים משמעותיים ביותר על בריאות הציבור, אשר אף הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי בתקופה שלפני הקורונה כ”מגפות הקשות ביותר של המאה ה-21″.

בעידן הנוכחי, גם בימי קורונה, החיים שלנו נוחים וטובים הרבה יותר מאלו של אבות אבותינו. אך המחקרים מראים שוב ושוב כי משנה לשנה אנחנו רק הופכים מאושרים פחות ולחוצים יותר. זאת מכיוון שבתקופות קדומות, אנשים היו עסוקים בעיקר בהישרדות. כיום, הנוחות היחסית של חיינו, גם כשאנחנו שוהים בבידוד בבית עם משלוחים של אוכל, טלוויזיה וטלפון חכם, מורידה משמעותית את העומס מהמוח שלנו, שבמקום להתעסק באיומי ההווה, נודד במחשבות לזמנים אחרים ואף “ממציא” לעצמו בעיות שכלל לא רלוונטיות לו כרגע.

אם נתעלם הבעיה לא תיעלם

חרדה, חשוב להבין, היא לא רק תחושה לא נעימה. במאמר מקיף של אוניברסיטת הרווארד סקרו שורה של מחקרים שמראים כי התופעה מגבירה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, בעיות עיכול או אפילו מחלות בדרכי הנשימה כמו אסתמה. מחקרים אחרים מצאו כי חרדה יכולה גם להחליש את מערכת החיסון. כל אלו מהווים איומים מפחידים כשלעצמם, אך גם מגבירים את הסיכון לסיבוכים כתוצאה מנגיף הקורונה.

ייתכן כי אתם קוראים את השורות האלו עכשיו ובמקום להירגע אתם דווקא חווים עלייה במפלס החרדה. זאת כמובן לא המטרה של המאמר הזה, אך חשוב להבין כי מודעות לבעיה ולסכנות שלה היא דבר חיובי, גם אם היא מעוררת רגשות שליליים, והיא כבר מהווה את חצי הדרך לפיתרון.

התעלמות מהחרדה לא תפחית את עוצמתה. להיפך, היא רק תגרום לה לבעבע מתחת לפני השטח ולהתעצם יותר ויותר. מנגד, הפניית הזרקור לבעיה ושיפור המודעות אליה בהחלט יעזרו  להתמודד איתה בצורה נכונה ובריאה יותר.

ואיך נדע שהחרדה משתלטת עלינו? ובכן, מלבד התחושה עצמה, ישנן כמה נורות אזהרה שעלולות להצביע על כך שהמצב חמור משחשבנו. כדאי לשים לב לסימנים כמו קשיי ריכוז, אובדן הסבלנות, בעיות שינה, התקפי זעם ואכילה מופרזת. כל אלו עשויים לאותת שהחרדה גובה מחיר יקר יותר משאנחנו משערים או מוכנים לשלם.

פחד וחרדה: השוטר הטוב והרע של המוח

בניגוד לפחד שנחשב לרגש חיוני שעוזר להגן עלינו מסכנות, חרדה היא דפוס חשיבה שלא משרת אותנו בשום צורה וכפי שכבר הבנו, עלול להזיק לנו. ההבדל המרכזי בין פחד לחרדה הוא שפחד מאותת על איומים שניצבים בפנינו ברגע הזה. מנגד, החרדה “זורקת” את התודעה שלנו לתרחישי אימים שעוד לא קורים בפועל – ואי אפשר באמת לדעת אם יתממשו בהמשך.

לכן, ה”נשק” הכי טוב במלחמה נגד החרדה, הוא שיפור המודעות ומיקוד תשומת הלב במה שאנחנו מרגישים כאן ועכשיו. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא תרגול מיינדפולנס, שיטה שמקורה מגיע בין היתר ממסורות עתיקות מהמזרח, אך היעילות שלה הוכחה גם במחקרים קליניים רבים מהמערב.

למעשה, מדובר בשיטה כל כך יעילה בשיפור בריאות הגוף והנפש, עד שבתי חולים רבים בארץ ובעולם כבר הכניסו אותה לסל הטיפולים המשלימים שניתנים לאנשים שמתמודדים עם מחלות קשות כמו סרטן וסוכרת. גם כמה מהאנשים המצליחים בעולם, בהם ביל גייטס, ג’ף בזוס ואופרה ווינפרי, סיפרו בראיונות שהם מקפידים לתרגל מיינדפולנס בכל יום.

מדענים מצאו, בין היתר באמצעות סריקות מוח ובדיקות גופניות, שהפעולה הפשוטה הזאת עשויה לשפר את פעילות מערכת החיסון, להוריד את לחץ הדם ולהפחית דלקות בגוף.

כל אלו חשובים בכל מצב, אך בייחוד בתקופות מטלטלות ומאתגרות כמו זו שניצבת בפנינו עכשיו.

אז נכון, תרגול מיינדפולנס הוא לא תרופה לקורונה ולא ימנע את ההידבקות בה, אבל זו אחת הדרכים הפשוטות והיעילות ביותר לחזק את המוח בצורה שלכל הפחות תשפר את המצב הנפשי וכפי שכבר הבנו גם עשויה להשפיע לטובה על בריאות הגוף והמדדים הפיזיולוגיים. מספיק שנחליט שאנחנו מחליפים בכל יום עשר דקות של גלילה חסרת מטרה בסמארטפון ב”אימון מנטלי” שיפחית את הדאגה ממה שצופן העתיד ויספק חיזוק של ממש לבריאות הגוף, המוח והנפש.