המדינה חזרה לפעילות, העבודה מחכה, הילדים בגן – אבל אתם? אתם עדיין שם. במשבר. בטראומה. באותו מקום שבו הכל נעצר. בעוד שנראה שכולם סביבכם ממשיכים הלאה, אתם מרגישים שהזמן פשוט עצר ואין לכם את הכוחות לחזור לתוך הקצב המטורף של החיים.

אם זה נשמע לכם מוכר - אתם לא לבד.

מה לא בסדר אצלי?

קודם כל, בואו נבהיר משהו חשוב: זה לא "רק אצלכם". המוח שלנו לא בנוי לעבור ממצב משבר לשגרה תוך 24 שעות. כשעברנו תקופה קשה - בין אם זה מילואים ממושכים, משבר בריאותי, אובדן אישי או כל משבר משמעותי אחר - המוח והגוף שלנו היו במצב של עירנות ודריכות מתמדת. הם עבדו שעות נוספות כדי להגן עלינו, תיפעלו מצבים מאיימים, וויסתו רגשות חזקים ועיבדו חוויות מורכבות מאד.

ועכשיו, כאילו המציאות אומרת לנו: "זהו, עבר. חזרנו לשגרה." אבל המוח לא יודע "לחזור לשגרה" בלחיצת כפתור. הוא עדיין דרוך, עדיין מעבד, עדיין מחפש איומים שכבר לא קיימים, כל זה בניסיון להגן עלינו.

הסימנים שצריך לשים לב אליהם

איך יודעים שאתם במצב הזה? הנה כמה סימנים :

  • קושי להתרכז במשימות פשוטות שפעם היו אוטומטיות

  • תחושת ניתוק רגשי - אתם פה, אבל לא באמת פה

  • עייפות מתמשכת שלא עוברת עם שינה

  • רגזנות או חוסר סבלנות כלפי דברים קטנים

  • הימנעות ממצבים חברתיים שפעם נהניתם מהם

צילום בזווית עין של שולחן עבודה מסודר עם מחברת ועט, סמל להתחלה חדשה ושגרה

5 צעדים מעשיים לחזרה הדרגתית

1. תנו לעצמכם רשות להיות איטיים

הצעד הראשון והחשוב ביותר: תפסיקו להשוות את עצמכם לאחרים. אין "קצב נכון" לחזרה לשגרה. כל אחד מעבד בקצב שלו, ואין בזה שום דבר לא תקין. במקום לשאול את עצמכם "למה אני עדיין לא שם?", שאלו: "מה אני צריך היום כדי להרגיש יותר בטוח?". תהיו בחמלה לעצמכם ולקצב שלכם.

2. חזרו לשגרה במינונים קטנים

אל תנסו לקפוץ בחזרה לחיים בבת אחת. זה כמו לחזור לאימונים אחרי חודשיים של הפסקה - אתם לא מתחילים עם אותה עוצמה. התחילו עם מטרה אחת קטנה ליום: להגיע לעבודה בזמן, להכין ארוחה חמה, לצאת לטיול קצר. כל הצלחה קטנה בונה את הביטחון שלכם.

3. תקשרו את מה שאתם צריכים

אנשים לא יכולים לקרוא מחשבות. אם אתם צריכים יותר זמן, יותר שקט, או פחות דרישות - תתקשרו את זה. בעבודה, תוכלו להגיד למנהל: "אני מעוניין לחזור בהדרגה, זה יעזור לי להיות יותר יעיל בטווח הארוך." בבית, תוכלו להסביר לבן הזוג: "אני צריך עוד קצת זמן לעצמי לפעמים." זה לא חולשה - זה חכמה.

4. שמרו על נקודות עוגן

נקודות עוגן הן פעולות קבועות שעוזרות למוח להבין שאנחנו בטוחים כרגע. זה יכול להיות סדרת מתיחות קלות אחרי שאתם קמים, שיחה קצרה בערב עם חבר טוב או 5 דקות מדיטציה לפני השינה. לא משנה מה זה, המפתח הוא עקביות. המוח אוהב דפוסים. זה אומר לו "הכל תחת שליטה, זה מוכר, זה בטוח".

5. דעו מתי לבקש עזרה מקצועית

אם הקושי משפיע על התפקוד היומיומי שלכם - זה הזמן לשקול לפנות לעזרה מקצועית. זה לא אומר שיש בכם משהו "שבור", זה אומר שאתם אנושיים ומבינים שלפעמים צריך עזרה מבחוץ.

ההזדהות הישראלית

בישראל יש משהו ייחודי: אנחנו עוברים תקופות קשות ביחד וטראומות קולקטיביות. כולנו מכירים מישהו שהיה במילואים, כולנו עברנו מלחמות וטרור, כולנו נושמים את אותו האוויר הכבד לפעמים. זה יוצר תחושה של "כולם עוברים את זה, אז מה הבעיה שלי?" - אבל זה בדיוק הקאטצ'.

המשבר שלכם הוא שלכם. המשבר של השכן זה המשבר של השכן. זה שכולם עוברים משהו לא אומר שצורת ההתמודדות תהיה זהה. מותר לכם לקחת את הזמן שלכם, גם אם כולם סביבכם כבר "המשיכו הלאה".

לסיכום: זה בסדר להיות לא בסדר

החזרה לשגרה אחרי תקופות קשות היא לא מרוץ. היא לא משימה עם דדליין ברור. לפעמים זה ייקח שבוע, לפעמים חודש, ולפעמים יותר - וזה בסדר. מה שחשוב הוא שתזכרו:

  • אתם לא לבד בתחושה הזו

  • זה לא אומר שאתם חלשים

  • יש צעדים קטנים שאפשר להתחיל לעשות כבר היום

  • זה בסדר ורצוי לבקש עזרה כשצריך

אם אתם לא יודעים מאיפה להתחיל, התחילו בקטן. באפליקציית רגע יש מדיטציות מודרכות של 5 דקות בלבד – בדיוק מה שצריך כשהראש עמוס והלב כבד. לא צריך ניסיון קודם, צריך רק 5 דקות. נסו שבוע חינם ותרגישו את ההבדל.

מרגישים שאתם צריכים תמיכה מקצועית?

אנחנו כאן בשבילכם. בריאות נפשית נגישה לכולם.