שאלה קצרה - כמה מההחלטות שקיבלתם בשנה האחרונה היו באמת שלכם? לא "מה אמא תגיד". לא "מה יחשבו בעבודה". לא "מה החברים יאמרו". באמת שלכם.
אם התשובה מטרידה אתכם - אתם לא לבד, והחדשות הטובות? אפשר לעבוד על זה.

יש לנו בעיה
אנחנו חיים במדינה שבה כולם יודעים הכל על כולם.
השכנה יודעת כמה אתם משלמים על הדירה. הדודה יודעת למה עוד לא התחתנתם. חבר מהעבודה יודע בדיוק כמה אתם מרוויחים.
ולכולם יש דעה.
לא רק דעה - הם גם לא מהססים לשתף אתכם בה. "למה אתה לא קונה דירה?", "מתי כבר תעשי ילדים?", "השמנת קצת, לא?".
זה לא בזדון. זו התרבות. אנחנו אומרים שזה "דאגה", "עניין", "חום אנושי".
אבל התוצאה? הרבה מאוד אנשים שחיים את החיים שאחרים רוצים עבורם, לא את החיים שהם רוצים לעצמם.
למה אנחנו כל כך מושפעים ממה שיגידו עלינו
הנטייה שלנו לדאוג מהדעה של אחרים היא חלק מהטבע האנושי. אנחנו יצורים חברתיים, והקשר עם אחרים חשוב לנו להישרדות ולרווחה נפשית. עם זאת, יש כמה סיבות מרכזיות לכך שחרדת דעת הקהל יכולה להשתלט עלינו:
רצון להשתייך: אנחנו רוצים להיות חלק מקבוצה, לקבל אהבה והערכה.
פחד מדחייה: דחייה חברתית יכולה לגרום לכאב רגשי עמוק.
השוואה חברתית: אנחנו משווים את עצמנו לאחרים ומרגישים צורך לעמוד בסטנדרטים.
חוויות עבר: ביקורת או דחייה בעבר מחזקות את הפחד.
למה דווקא בישראל זה עוד יותר קשה
אנחנו מדינה קטנה עם תרבות קולקטיביסטית. המשפחה חשובה, הקהילה חשובה, מה שאנשים חושבים - חשוב. יש לנו היסטוריה של "צריך לשרוד ביחד ביחד",של אין ברירה אלא להיות קרובים, של צבא, של סולידריות.
ולכולם יש דעה. ולכולם אין בעיה לשתף אתכם בה.
אז התערבות? זה חלק מהDNA שלנו.
אבל התוצאה? הרבה מאוד אנשים שחיים את החיים שאחרים רוצים להם, לא את החיים שהם רוצים לעצמם.
מה זה עושה לנו
הנה מה שקורה כשאתם חיים עם "מה יגידו" בראש:
אתם מתקשים לקבל החלטות.
כי כל פעם שצריך להחליט משהו, יש 17 דעות בראש. של אמא, של חבר, של בן דוד שאתם פוגשים רק באירועים משפחתיים.
אתם עייפים.
כי לחיות עם קהל פנימי שמבקר כל מה שאתם עושים - זה מתיש. זה כמו לרוץ מרתון עם תרמיל של 20 קילו על הגב.
אתם לא באמת מכירים את עצמכם.
כי אחרי שנים של "מה יגידו", קשה להבדיל בין "מה אני רוצה" ל"מה אחרים רוצים שארצה".

מה עושים עם זה?
5 דרכים להתמודדות עם הקול "מה יגידו"
תחקרו את הקול
הפעם הבאה ש"מה יגידו" עולה, עצרו לרגע ותשאלו: מי יגיד? ומה בדיוק הוא יגיד?
כי "כולם" זה לא אדם אמיתי. זה מונח לא מדויק שהמוח שלכם המציא.
כשתפרטו - דודה רחל, חבר מהעבודה, השכנה מקומה שלישית - פתאום זה נראה אחרת.
ואז תמשיכו לחקור: האם הוא באמת יחשוב את זה? או שאני ממציא תסריטים בראש? ואם כן יגיד - האם זה באמת משנה לי מה הוא חושב? ואם משנה - למה בעצם?
לפעמים תגלו שאתם נלחמים נגד אויב שלא קיים. ולפעמים תגלו שהאויב קיים, אבל הוא הרבה פחות מפחיד ממה שחשבתם.
תבחרו את ה"מועצה" שלכם.
יש 3-4 אנשים שהדעה שלהם באמת חשובה לכם? שאתם סומכים עליהם? שרואים אתכם באמת?
תקשיבו להם.
כל השאר? התייחסו אליהם כאל רעש רקע.
תזכרו שלרוב האנשים יש דעה - לרגע.
אנחנו נוטים לדמיין שאנשים יעסקו בהחלטות שלנו ימים, שבועות, חודשים. בפועל? רוב הדעות מחזיקות כמה דקות.
לא כי לא אכפת להם - אלא כי לכולם יש חיים, עומסים, דאגות, וסרטים משל עצמם. אז בפעם הבאה שעולה הפחד מ"מה יגידו", תזכירו לעצמכם : "אז הם יגידו! ואז, יעברו לנושא הבא."
אתם אלו שנשארים עם הבחירה.
תתרגלו החלטות קטנות.
התחילו קטן. לא צריך להתחיל עם "אני עוזב את העבודה נגד רצון המשפחה".
התחילו עם: "אני מזמין מה שאני רוצה במסעדה, לא מה שנראה הכי 'נורמלי'."
כל החלטה קטנה שאתם מקבלים על סמך מה שאתם רוצים, לא מה שאחרים רוצים - זו חזרה אחת של האימון.
תקבלו שביקורת - תמיד תהיה.
לא משנה מה תעשו, מישהו יבקר.
תתחתנו - "למה כל כך מהר?" / תחכו - "למה עוד לא?"
תעבדו הרבה - "וורקוהוליק" / תעבדו פחות - "לא שאפתן"
אז אם ממילא יש ביקורת, לפחות תהנו מהדרך ותעשו מה שעושה לכם טוב.
זה לא קורה בין לילה
אי אפשר לחיות 30 שנה עם "מה יגידו" ואז להחליט שמחר זה לא משנה לי יותר.
זה תהליך. איטי. לפעמים מתסכל.
יהיו ימים שבהם תרגישו חזקים ותגידו "לא אכפת לי מה חושבים". ויהיו ימים שבהם מילה אחת של ביקורת תשבור אתכם ותרגישו שחזרתם אחורה.
זה בסדר. זה לא ליניארי.
המטרה היא לא להגיע למקום של "לא אכפת לי מאף אחד".
המטרה היא להגיע למקום של "אכפת לי יותר ממה שאני חושב מאשר ממה שהם חושבים". שורה תחתונה
החיים שלכם הם שלכם.
לא של האבא, לא של הסבתא, לא של החבר'ה.
אף אחד לא הולך לחיות את החיים האלה במקומכם. אף אחד לא יישן עם הפחדים שלכם בלילה.
אז תשקיעו את האנרגיה במקום הנכון. בכם - לא במה יגידו.
זה לא אגואיזם. זו אהבה עצמית.
מתקשים לשמוע את הקול שלכם מבין כל הקולות? באפליקציית רגע יש מדיטציות שעוזרות להוריד את הרעש ולהתחבר למה שאתם באמת רוצים. נסו שבוע חינם.