בואו נעשה תרגיל קטן.
תחשבו על הפעם האחרונה שישבתם בלי לעשות כלום. בלי טלפון, בלי נטפליקס, בלי "לנצל את הזמן". סתם... לשבת.
אם התשובה היא "אממ... לא זוכר", אתם לא לבד. אתם פשוט ישראלים.
התרבות של "אני בריצה"
יש משהו בתרבות הישראלית שהופך מנוחה למילה גסה.
שואלים אותנו "מה נשמע?" ואנחנו עונים "בריצה", "בעומס מטורף". כאילו זו תשובה טובה. כאילו להיות עסוק כל הזמן זה סימן להצלחה.
מצד שני, אם מישהו אומר "אני רגוע, הכל בשקט" - משהו מרגיש לא בסדר. מה, אין לו מה לעשות? הוא לא מספיק שאפתן? אולי הוא פראייר?
הבעיה היא שהפכנו את העסקיות לסמל סטטוס. ואת המנוחה? לסימן של חולשה.
מה זה עושה לנו
הגוף שלנו לא בנוי לרוץ כל הזמן. פיזית ונפשית.
כשאנחנו במצב של "תמיד דלוק", מערכת העצבים שלנו נשארת במוד לחימה. הקורטיזול (הורמון הלחץ) גבוה, הלב דופק מהר יותר, השרירים מתוחים. הגוף מתכונן לסכנה שלא באמת קיימת.
התוצאה?
עייפות כרונית, קושי להירדם בלילה, קוצר רוח עם אנשים שאוהבים, תחושה שהראש לא מפסיק לרוץ. מוכר?
והדבר הכי אירוני - ככל שאנחנו יותר עייפים, אנחנו דווקא פחות פרודוקטיביים. נכנסים למעגל שקשה לצאת ממנו.
"אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לנוח"
כן, שמענו את זה.
יש עבודה, יש ילדים, יש הורים מבוגרים, יש חשבונות, יש את המצב. תמיד יש משהו.
אבל הנה האמת הלא נוחה: אף אחד לא יתן לכם אישור לנוח. אתם צריכים לקחת אותו.
ולא מדובר על חופשה של שבועיים בתאילנד (למרות שזה גם נחמד). מדובר על רגעים קטנים במהלך היום. חמש דקות פה, שלוש דקות שם.
זה לא בזבוז זמן. זה השקעה בעצמכם.
אז מה עושים? שלושה דברים קטנים שעובדים
1. תפסיקו להתנצל על מנוחה
הפעם הבאה שמישהו שואל "מה עשית בסופ"ש?" ואתם עשיתם כלום - אל תמציאו סיפורים. גם "נחתי" זו תשובה לגיטימית. אפילו טובה.
2. תנסו 5 דקות של שקט ביום
לא מדיטציה של שעה. לא ריטריט בהודו. רק 5 דקות בלי גירויים. בלי טלפון, בלי רעש. לשבת, לנשום, לתת לראש רגע של שקט.
זה מרגיש מוזר בהתחלה. אולי אפילו לא נוח. זה בסדר. ככה זה כשמתחילים משהו חדש.
3. תשימו לב לרגעי "הביניים"
הדרך לעבודה. התור בסופר. ההמתנה לפגישה.
הרגעים האלה לא חייבים להיות מלאים בסקרולינג או בפודקאסטים. אפשר פשוט... להיות. לשים לב לנשימה. להסתכל החוצה. לתת למוח רגע של שקט.
זה לא עניין של "היפים"
בואו נהיה כנים - המילה "מיינדפולנס" יכולה להישמע קצת מנותקת. משהו של אנשים שיש להם זמן ללכת ליוגה בצהריים.
אבל בבסיס, מיינדפולנס זה פשוט להיות נוכח ברגע הנוכחי. לא בעבר, לא בעתיד. עכשיו.
וזה לא פריבילגיה. זה צורך בסיסי. במיוחד לישראלים שחיים במציאות אינטנסיבית.
שורה תחתונה
אתם לא פראיירים אם אתם נחים.
אתם לא עצלנים אם אתם לוקחים חמש דקות לעצמכם.
אתם לא מבזבזים זמן אם אתם לא עושים משהו "פרודוקטיבי" כל רגע.
ההפך הוא הנכון - המנוחה היא מה שמאפשר לכם להמשיך לרוץ כשצריך. בלעדיה, בסוף משהו ייסדק.
אז הנה האתגר שלנו אליכם: היום, תמצאו 5 דקות רק לעצמכם. בלי אשמה, בלי תירוצים.
פשוט רגע.
רוצים להתחיל עם תרגול קצר שיעזור לכם להירגע? באפליקציית רגע יש מדיטציות של 5 דקות שנבנו במיוחד לאנשים עסוקים. נסו שבוע חינם ותראו את ההבדל.
