מתי בפעם האחרונה באמת נהנתם את מה שאכלתם? לא רק "אכלתם משהו טעים" - אלא באמת טעמתם, הרגשתם את המרקם, שמתם לב לטעמים, הייתם נוכחים בארוחה. אם אתם כמו רוב האנשים, התשובה היא כנראה "לא זוכר". כנראה שאחת הארוחות האחרונות שלכם דווקא נראו ככה : לאכול מול מסך, לבלוע מהר, ולהרגיש אחרי זה מלאים מדי - בלי לזכור בכלל מה אכלתם. זה לא אשמתכם. ככה כולנו חיים היום. אבל יש דרך אחרת.

מה זה מיינדפולנס באכילה?
מיינדפולנס באכילה (Mindful Eating) זה פשוט לאכול עם תשומת לב. להיות נוכחים בארוחה במקום לאכול על אוטומט. לשים לב למה שנכנס לפה, איך זה מרגיש, ומתי הגוף אומר "מספיק".
זה לא דיאטה. אין פה רשימת מזונות אסורים או ספירת קלוריות. יש רק תשומת לב. ומסתבר שתשומת לב לבד יכולה לשנות לגמרי את הקשר שלכם עם אוכל.
למה אנחנו אוכלים על אוטומט?
הסחות דעת בכל מקום. טלפון, טלוויזיה, מחשב. הארוחה הפכה לרקע לדברים אחרים. אנחנו לא אוכלים - אנחנו צופים בסדרה ובמקרה גם שמים משהו בפה.
קצב החיים. מי יש לו זמן לארוחה של שעה? יש 15 דקות הפסקה, צריך לבלוע מהר ולחזור לעבודה.
ניתוק מהגוף. הרבה אנשים לא באמת יודעים מתי הם רעבים ומתי הם שבעים. הם אוכלים כי "הגיע הזמן" או כי משעמם או כי עצוב.
מה זה עושה לנו?
כשאוכלים על אוטומט, קורים כמה דברים:
אוכלים יותר מדי. לוקח למוח כ-20 דקות לקלוט שהגוף שבע. אם בולעים מהר, מספיקים לאכול הרבה מעבר למה שהגוף צריך.
נהנים פחות. ההנאה מאוכל יורדת עם כל ביס. הביס הראשון הוא הכי טעים. אם לא שמים לב, מפספסים את ההנאה.
לא מזהים מה הגוף צריך. רעב אמיתי? רעב רגשי? צמא? עייפות? כשלא מקשיבים לגוף, לא יודעים מה הוא באמת מבקש.
איך להפסיק לאכול על אוטומט
6 דרכים להתחיל לאכול במודעות:
1. קודם כל לשבת
נשמע ברור, אבל כמה פעמים אתם אוכלים עומדים מול המקרר? או מעל הכיור? לשבת לארוחה, גם אם היא קטנה, משנה את כל החוויה.
2.להרחיק את הטלפון
דבר הכי פשוט והכי משמעותי. בזמן הארוחה - אין טלפון. לא ליד הצלחת, לא בכיס. בחדר אחר.
3. לקחת נשימה לפני שמתחילים
לפני הביס הראשון, עצרו רגע. תסתכלו על האוכל. תשאלו את עצמכם כמה אתם רעבים בסקאלה מ-1 עד 10. זה לוקח 10 שניות ומשנה את כל הארוחה.
4. לאכול לאט ולשים לב לטעמים
לא צריך לספור לעיסות. פשוט להאט קצת, לשים את הסכו"ם בין ביס לביס. מתוק? מלוח? פריך? רך? להיות סקרנים לגבי מה שאוכלים.
5. לעצור באמצע ולבדוק
אחרי חצי צלחת, לעצור ולשאול: עדיין רעב? עדיין נהנה? או שממשיכים רק כי זה שם?
6. לזהות רעב אמיתי מול רעב רגשי
לפני שפותחים את המקרר: אני באמת רעב, או שאני עצוב/משועמם/לחוץ? אם זה לא רעב אמיתי - אולי יש דרך אחרת לתת לעצמכם את מה שאתם צריכים.
זה לא חייב להיות מושלם
לא כל ארוחה תהיה חוויה מדיטטיבית. לפעמים יש 10 דקות לבלוע משהו בין פגישות. לפעמים הילדים צורחים. זה בסדר.
המטרה היא לא 100% מיינדפולנס בכל ארוחה. המטרה היא להוסיף קצת יותר תשומת לב, קצת יותר נוכחות. גם ארוחה אחת ביום עושה הבדל.
איך להתחיל? תבחרו דבר אחד - ארוחה אחת ביום בלי טלפון, או נשימה לפני כל ארוחה. תעשו את זה שבוע. אחרי שזה נהיה טבעי, תוסיפו עוד משהו.

דוגמאות מעשיות לתרגול מיינדפולנס באכילה
נשימות לפני האכילה: קחו כמה נשימות עמוקות לפני שאתם מתחילים לאכול כדי להירגע ולהתמקד.
בדיקת רעב: לפני כל ארוחה, שאלו את עצמכם עד כמה אתם רעבים בסולם מ-1 עד 10. אכלו רק אם אתם מעל 4-5.
לעיסת האוכל: נסו לעסות כל ביס לפחות 20 פעמים לפני הבליעה. זה משפר את העיכול ומגביר את המודעות לטעם.
תיאור האוכל: בזמן האכילה, תארו לעצמכם את הטעמים והמרקמים במילים. זה מחזק את החיבור לחוויה.
איך מיינדפולנס באכילה משפיע על הבריאות
מה משתנה כשאוכלים עם תשומת לב?
אוכלים פחות, נהנים יותר. כשאנחנו אוכלים מודעים, אנחנו פחות נוטים לאכול מתוך לחץ או שעמום, ומאפשרים לגוף לקבל את מה שהוא באמת צריך. בנוסף, כשבאמת טועמים את האוכל, צריך פחות ממנו כדי להרגיש מסופקים.
פחות אכילה רגשית. כשמזהים את ההבדל בין רעב אמיתי לרעב רגשי, קל יותר להתמודד עם רגשות בדרכים אחרות. קשר בריא יותר עם הגוף. מתחילים לשמוע מה הגוף אומר, ולתת לו מה שהוא צריך.
סיכום והמשך הדרך
איך להתחיל?
אל תנסו לשנות הכל בבת אחת. תבחרו דבר אחד:
ארוחה אחת ביום בלי טלפון
לקחת נשימה לפני כל ארוחה
להניח את הסכו"ם בין ביס לביס
תעשו את זה שבוע. אחרי שזה נהיה טבעי, תוסיפו עוד משהו.
רוצים להתחיל?
באפליקציית רגע יש תרגילי מיינדפולנס קצרים שיכולים לעזור לכם להתחבר לגוף ולהיות יותר נוכחים – גם בארוחות וגם בשאר היום. שווה לנסות.