באמצע התקף חרדה, הרבה אנשים חווים מחשבה אחת מפחידה במיוחד: "אני משתגע/ת". הראש מרגיש מנותק, המציאות נראית מוזרה, ואתם בטוחים שאתם מאבדים שליטה.
אתם לא משתגעים. וזה לא סתם משפט מרגיע — יש סיבה ביולוגית ברורה למה זה מרגיש ככה.
למה מרגישים "שיגעון" בזמן התקף?
בזמן התקף חרדה, הגוף נכנס למצב "לחם או ברח". מה שקורה במוח:
- שטף אדרנלין — משנה את האופן שבו המוח מעבד מידע. הכול נראה "מוזר" או "לא אמיתי"
- היפר-ונטילציה — נשימה מהירה מורידה CO₂ בדם, מה שיוצר תחושת סחרחורת, נימול, ו"ערפל"
- דה-פרסונליזציה — תחושת ניתוק מעצמך או מהסביבה. מפחיד, אבל לא מסוכן
- קשב צר — המוח מתמקד רק באיום. כל תחושה גופנית מתפרשת כסכנה
כל הסימפטומים האלה — ביחד — יוצרים תחושה של "אני מאבד/ת שליטה". אבל מה שבאמת קורה הוא תגובת לחץ מוגברת. זו לא התמוטטות — זו אזעקת שווא.
"שיגעון" מול חרדה — מה ההבדל?
אנשים שמפחדים "להשתגע" בדרך כלל מתכוונים שהם מפחדים מ:
- לאבד שליטה לגמרי
- לעשות משהו מביך או מסוכן
- "להישבר" ולא לחזור
הנה הסימן הכי חזק שאתם לא משתגעים: אתם מודעים לזה. הפחד עצמו הוא ההוכחה שאתם שפויים לחלוטין. אנשים שבאמת מאבדים קשר עם המציאות — לא מודאגים מזה.
מה שאתם חווים נקרא בשפה מקצועית "מטא-חרדה" — חרדה מהחרדה. וזה אולי החלק הכי מעייף בהתקף חרדה: לא רק שקשה, אלא שאתם מפחדים מעצם הקושי.
מה לעשות ברגע הזה
שלב 1: תקבלו את המחשבה (לא תילחמו בה)
"אני מרגיש/ה שאני משתגע/ת. זה חרדה. זה יעבור." לא צריך לאמין ב-100% — רק לשחרר את המאבק.
שלב 2: חזרו לגוף
הפחד חי בראש. הפתרון בגוף:
- רגליים על הרצפה — הרגישו את המגע
- הארקה: מה אני רואה? שומע? מרגיש?
- מים קרים על הפנים או הידיים
שלב 3: נשיפה ארוכה
שאיפה 3, נשיפה 6. הנשיפה היא מה שאומר למוח: "בטוח". 5 סבבים.
שלב 4: תזוזה
קומו. הזיזו את הגוף. הליכה, מתיחה, ניעור ידיים. תנועה שוברת את ה"קיפאון" של הפחד.
"אבל מה אם הפעם זה באמת...?"
זו בדיוק המלכודת. החרדה אומרת: "כל הפעמים הקודמות היו חרדה, אבל הפעם זה באמת". זה שקר שהחרדה מספרת — כל פעם.
עובדות:
- לא היה אף מקרה מתועד שבו התקף חרדה הוביל ל"שיגעון"
- התקף חרדה נמשך 10-30 דקות. הוא תמיד עובר
- אתם לא יכולים "להשתגע" מחרדה. זה פשוט לא המנגנון
סיפורים שהחרדה מספרת — ואיך לזהות אותם
חרדה היא מספרת סיפורים מעולה. הנה כמה "סיפורים" נפוצים במיוחד:
- "אני הולך/ת להתעלף" — בפועל, בהתקף חרדה לחץ הדם עולה, לא יורד. הסיכוי להתעלף נמוך מאוד
- "אני מאבד/ת שליטה" — שימו לב: גם באמצע ההתקף הכי חזק, אתם יושבים, נושמים, לא רצים ברחוב. יש יותר שליטה ממה שנדמה
- "זה לעולם לא ייגמר" — כל התקף חרדה נגמר. תמיד. השיא נמשך 10-20 דקות ואז הגוף מתחיל לרדת
- "אנשים רואים שמשהו לא בסדר" — ברוב המקרים, אנשים מסביב לא שמים לב. ואם כן — רובם רוצים לעזור
כל פעם שאתם מזהים "סיפור" ואומרים "זו חרדה, לא עובדה" — אתם מחלישים את הכוח שלו. זה לא קורה ביום אחד, אבל עם הזמן, הסיפורים מאבדים עוקץ.
מה אנשים אחרים שחוו את זה אומרים
כמעט כל מי שחווה התקפי חרדה חווה גם את הפחד "להשתגע". אתם לא לבד בזה — וזה לא אומר עליכם שום דבר רע. זה סימפטום, לא תכונה.
רוב האנשים מגלים שאחרי שמבינים למה זה קורה (אדרנלין + דה-ריאליזציה), הפחד כבר פחות מפחיד. ההבנה לבד מפחיתה את העוצמה ב-20-30%.
איך מפחיתים את הפחד הזה לאורך זמן
חשיפה הדרגתית: כל פעם שעוברים התקף ולא משתגעים — המוח לומד. ככל שיש יותר "הוכחות" שזה עובר, הפחד מחליש.
שינוי הסיפור: במקום "אני משתגע/ת" → "הגוף שלי על המשמר. זו חרדה, לא שיגעון."
תרגול כשקל: אם תתרגלו נשימת קופסה או 5-4-3-2-1 כשאין לחץ — הם יהיו זמינים כשיש.
טיפול מקצועי: CBT מצוין בדיוק לפחד הזה. הוא מלמד את המוח לפרש את הסימפטומים אחרת.
כרטיס עזרה ראשונה: מה לומר לעצמכם
כתבו את המשפטים האלה בפתק בטלפון או על כרטיסיה קטנה. כשמגיע הפחד, פתחו וקראו:
- "זו חרדה. אני לא משתגע/ת. עברתי את זה בעבר."
- "הסימפטומים האלה הם אדרנלין. הם יעברו תוך דקות."
- "אני בטוח/ה. אני שולט/ת. ההתקף לא יכול לפגוע בי."
קריאה של המשפטים, גם בלי להרגיש שהם נכונים, מפעילה את המוח החושב ומורידה את שליטת האמיגדלה. עם הזמן, המשפטים יהפכו מ"מילים על נייר" ל"ידע שבגוף".
מתי כן לפנות לעזרה?
כלי עצמי מצוינים, אבל פנו לאיש מקצוע אם:
- הפחד "להשתגע" מלווה אתכם גם מחוץ להתקפים
- אתם נמנעים ממקומות או מצבים בגלל הפחד הזה
- ההתקפים תכופים (יותר מפעם בשבוע)
- אתם מרגישים שהחיים מצטמצמים
אפשר גם לדבר עם נומה בזמן אמת. נומה היא לא מטפלת, אבל היא מקום לשיקוף שעוזר לפרק את הפחד מבפנים.
תכל׳ס: תרגיל 2 דקות — "אני כאן ואני שפוי/ה"
- עצרו. אמרו בקול (או בראש): "זו חרדה. אני לא משתגע/ת."
- 5 דברים שאתם רואים — תארו אותם בקול.
- 3 נשיפות ארוכות — שאיפה 3, נשיפה 6.
- ידיים תחת מים קרים — 30 שניות.
- משפט סיום: "ההתקף יעבור. אני בסדר."
לא צריך לאמין במשפט. צריך רק לומר אותו ולתת לזמן לעבוד.
שאלות נפוצות
אם אני לא משתגע/ת, למה זה מרגיש כל כך אמיתי?
כי אדרנלין משנה את הדרך שבה המוח מעבד מידע. דה-ריאליזציה ודה-פרסונליזציה הם סימפטומים של חרדה — לא של שיגעון.
האם חרדה יכולה לגרום לי לעשות משהו שאני לא רוצה?
לא. חרדה לא גורמת לאיבוד שליטה מוחלט. אתם אולי מרגישים שאתם על סף — אבל אתם לא חוצים אותו.
מתי הפחד הזה ייעלם?
ככל שתעברו יותר התקפים בלי "להשתגע", ככה המוח ילמד. לרוב, אחרי כמה חודשים של התמודדות (עם או בלי טיפול), הפחד הזה נחלש משמעותית.
זה לא ייעוץ רפואי
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ או טיפול מקצועי; אם אתם בסכנה מיידית או חוששים לפגיעה בעצמכם או באחרים, פנו מיד לשירותי החירום.
